ביהמ"ש: זיכרון הדברים למכירת הדירה מהווה חוזה מחייב

העובדות

1.         ביום 14/10/2007, נחתם זיכרון דברים (להלן: "זיכרון הדברים"), בין התובעים לבין הנתבע, למכירתה לנתבע של דירת התובעים, שהועברה אליהם, בחלקים שווים, מהוריהם לאחר מותם, ובהעדר צוואה, על פי פסק דין של בית הדין הרבני מיום 6/9/2007 (להלן: "העסקה").

בזיכרון הדברים  נקבע, בין היתר, כי הצדדים מתחייבים לחתום על חוזה מכר עם קבלת צו ירושה.

עוד נקבעו בזיכרון הדברים פרטים נוספים של העסקה כדלקמן:

א.         הצדדים להתקשרות - הצדדים להליך זה.

ב.         תיאור הנכס הנמכר - דירת שני חדרים + מטבח ושירותים - וכן כתובת הנכס.

ג.          המחיר - 430,000 ש"ח.

ד.         מועדי התשלום - 10% במעמד חתימת החוזה והיתרה עם קבלת החזקה.

ה.         תשלום מקדמה על ידי הנתבע לתובעים  בסך 2,000 ש"ח.

ו.          פיצויים מוסכמים - בסעיף 7 (ג) לזכרון הדברים נקבע, כי צד שיפר הסכם זה ישלם לצד האחר פיצויים מוסכמים ומוערכים מראש בסך 40,000 ש"ח.

התביעות

2.         התביעה, על סך 17,800 ש"ח, הוגשה לאחר שהנתבע הודיע לתובעים, לטענתם, כי אינו מעוניין לרכוש את הדירה.

            הנתבע, ביקש לדחות התביעה, ואף הגיש תביעה שכנגד, בסך 5,250 ש"ח כפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו לאחר שהצדדים לא הגיעו לכלל הסכם לעניין פרטי העסקה והדירה נמכרה על ידי התובעים לקונה אחר.

מהלך הדיון

3.         בשל התנהלותו החריגה של הדיון, יפורטו בתמצית ההליכים כדלקמן:

א.         הדיון התנהל בבית המשפט לתביעות קטנות ביום 22/6/2008.

בתום הדיון ניתנה החלטה לפיה "פסק הדין  ינתן בתוך 7 ימים וישלח לצדדים בדואר רשום".

ב.         ביום 7/7/2008 הגיש הנתבע בקשה לפסילת המותב.

            ג.          ביום 17/8/2008 דחה בית המשפט את הבקשה (להלן: "ההחלטה").